מאמר מעניין בדה מארקר מספר את סיפורה של הרשת החברתית דיאספורה, שהבטיחה להפיל את פייסבוק, ולא הצליחה:
"דיאספורה, שהוקמה על ידי איליה ז’יטומירסקי, דן גריפי, מקס זלצברג ורפאל סופר, היתה מלכתחילה עוף מוזר בעולם הטכנולוגיה: חברה למטרות רווח שהוקמה מתוך מטרה אידיאולוגית... פייסבוק האיצה את התהליך שבו ויתרו אנשים מרצון על הפרטיות שלהם. היא רתמה את הצורך האנושי הבסיסי לתקשר עם אחרים, ובאמצעותו שיכנעה אנשים להצטרף לפלטפורמה שמרדדת את אותו צורך. היא היתה הצלחה מסחררת, חלוצת המודל שבו הגולשים נהנים ממה שנראה להם כשירות בחינם, בלי להבין שהם המוצר. ... בעיני רוחם, דמיינו ארבעת ההאקרים הצעירים רשת חברתית מסוג אחר, כזאת שתכבד את משתמשיה, שבמקום לקחת את המידע שלהם ולעשות ממנו כסף תעניק להם שליטה במידע האישי שלהם ובזהותם הדיגיטלית. מדיה חברתית היתה קיימת פחות מעשור בשלב הזה, וכבר השוק נשלט על ידי חברה אחת - עדיין לא היה מאוחר מדי להציע מודל אחר לזה שפייסבוק ייצגה. ...רשת חברתית שמבוססת על שורה ארוכה של שרתים (“pods”) שיאחסנו את התוכן שלהם ומאפשרת למשתמשים להתקין שרתים משלהם ולתקשר ישירות עם חבריהם, ללא עיניים בולשות של גורמים לא רצויים. ... באותה תקופה קיקסטארטר עוד היה בחיתוליו, והארבעה החליטו לגייס דרכו כסף
... 40 יום לאחר מכן, כשהקמפיין הסתיים, הם גייסו 200,642 אלף דולר מ–6,479 תומכים נלהבים מרחבי העולם. .... אחד מהתורמים של דיאספורה בקיקסטארטר, למרבה האירוניה, היה אחד, מארק צוקרברג, שתרם 1,000 דולר מכיסו למען הקמפיין. “אני חושב שזה מגניב שאנשים מנסים לעשות את זה”, הוא אמר אז. “אני רואה קצת מעצמי בהם”. ... מאחורי ארבעת המייסדים היתה כעת קהילה נלהבת של תורמים ותומכים שתמכו בחזון שלהם וביקשו לראות אותו מתממש. ...
הסחות דעת היו מכל עבר: היזמים הצעירים הוזמנו לראיונות ולכנסים בכל העולם. בקיצים, היה פסטיבל ברנינג מן בנוואדה. לצד שעות העבודה הרבות ללא שכר, גם הניסיון לשלב חיים חברתיים רגילים של גברים צעירים בני 20 הוסיף ללחץ המתגבר. ... הארבעה התחילו גם להסתכסך מבחינה מקצועית. זלצברג, הכריזמטי שביניהם, רצה להיות המנכ”ל. האחרים לא תמכו ברצונו. הוויכוח לגבי מקומם בעמק הסיליקון - אם הם צריכים להשתלב בתרבות ההון־סיכון, או לייצג משהו חדש - הלך והעמיק ככל שהכסף הלך ואזל. ... הארבעה ניסו לגייס כסף ....אבל למרות ההתלהבות מהרעיון לא הצליחו לשכנע אותן בפוטנציאל העסקי של המיזם. הם היו טירונים, ועשו טעויות: הם ביקשו יותר מדי כסף, לא ידעו לתאר את המוצר שלהם בהצלחה, וגוגל פלוס הושקה בסמוך לאותה תקופה. פתאום דיאספורה נראתה פתטית, על סף החוסר רלוונטיות. כמה כבר היו שווים הדולרים שהיא הצליחה לגייס לעומת המיליארדים של גוגל וחברות אחרות שניסו להפיל את פייסבוק מצמרת הרשתות החברתיות? .... היתה להם רשימת המתנה של 500 אלף שרצו להצטרף לרשת, אבל לא היו להם את המימון או היכולת להתמודד עם הביקוש.
...
זמן קצר לאחר שהשיקו גירסה מדורגת של הרשת, טרגדיה איימה להפיל את המיזם לנצח. ב–11 נובמבר 2011 שם ז’יטומירסקי קץ לחייו. דיווחים שהתפרסמו לאחר מותו קשרו בין הבעיות הנפשיות שמהן סבל ללחץ שבו היה נתון באותה תקופה. ... מותו של ז’יטומירסקי, שתואר על ידי חבריו לדיאספורה כ'לב והנשמה' של הפרויקט, היה הרסני. המייסדים האחרים נותרו אובדי עצות ... כמה שבועות לאחר מכן, הם נטשו את הפרויקט באופן סופי, והעבירו את מה שנותר ממנו לקהילת המשתמשים של דיאספורה, שמפתחת ומנהלת אותו מאז. ... כיום יש לה כ–1.1 מיליון משתמשים והיא מנוהלת באופן מבוזר על ידי קהילת המשתמשים שלה, שמפעילים אותה ללא מטרות רווח ... לא הצליחה לחדור למיינסטרים או לבלום, ולו במעט, את המכונה האדירה של פייסבוק. ... הפרטיות הפסידה, והמונופול של פייסבוק חזק מאי־פעם. האידיאליזם, שניסה לכבוש את עמק הסיליקון ולעצב מחדש את האינטרנט באופן שלא ינצל לרעה את משתמשיו, נחל תבוסה מוחצת. ... מייסדי דיאספורה היו המבשרים של תנועה שחודרת, יותר ויותר, למיינסטרים. בעקבות חשיפות סנודן, שחשפו את יכולות המעקב המשוכללות של סוכנויות הביון, גם גוגל ואפל מדברות כיום על הצפנה. תרבות הנגד שדיאספורה ייצגה, ועדיין מייצגת, רואה בימים אלה את האידיאלים שלה חודרים בהדרגה לזרם המרכזי."
אפשר להסכים, אפשר שלא, אבל שווה לקרוא.
הסיבה מספר אחת לכשלונו של סטרטאפ, טוען מחקר שהתפרסם לפני כמה חודשים, היא שהשוק פשוט לא צריך את המוצר (42% מהסטרטאפים שנכשלו ציינו את הסיבה הזו). הסיבה השניה היא אזילת המזומנים (29%). השלישית היא צוות לא נכון (23%). אפשר להתווכח עם המחקר הזה (כבר ראינו רשימות אחרות שהציעו רשימות אחרות של גורמים עם סדר חשיבות אחר, והסיבות שצוינו יכולות להיות נושא לויכוח ארוך. למשל - האם אזילת מזומנים היא סיבה בפני עצמה או דוגמא לניהול גרוע?)
אבל במקרה של דיאספורה, למרות שאפשר להציע חלק לא קטן מהסיבות לכשלונות שמוזכרות במאמר ההוא, נדמה לי שסיבת היסוד היא אחרת לגמרי: הם הצליחו מהר מדי, מוקדם מדי.
קישורים רלוונטיים
